הוי, שוב הילד הזה לא מוכן לישון! מה עושים אתו, לכל הרוחות?!
נספר לו סיפור אולי? כבר סיפרתי לו את כל הספרים שיש כאן בבית
הזה, גם ניסיתי לשיר לו (כנראה שהוא לא אהב מה ששרתי לו... מה
ילד בגילו מבין במוזיקה?), ניסיתי לסחוט ממנו סיפורים מהגן עד
שיתעייף, והוא לא ישן לי!
"נתי, יש לי סיפור בשבילך."
"כן, אימא? מהו?"
וכאן התחלתי להפליג לו בתיאור הזברה עם ה... פיג'מה. שמתי לו
את השיר, וכשסיים להאזין לו הודעתי: "אתה רואה? אפילו הזברה לא
עושה בעיות לאימא שלה, וישנה מהר מהר!"
נתי השעין עליי את ראשו המתולתל, הסכים שאלביש לו את הפיג'מה
עם ציורי הברווזים (הוא רצה רק פיג'מות כאלה. אז קניתי לו כמה)
והלך לישון הילדון...

כעבור שלושה שבועות:
"אימא! הבטחת שהיום הולכים לגן חיות!"
"נכון, אם תתנהג יפה היום. התנהגת יפה?"
"כן, אפילו את אמרת!"
"נכון," חיבקתי אותי, והוספתי לו גם נשיקה, ילד חכם שלי!

אז נסענו לגן החיות, וראינו המון חיות מעניינות, קופים, אריות,
נמרים, פילים, קרנפים, ו...
"אימא, איזו חיה זו? סוס?"
"לא, חמודי, זוהי הזברה."
"זברה?! אז למה אין לה ברווזים על הגוף?!"