|
(15 אוקטובר, 2007, ג' מרחשוון, תשס"ח)
בימים ההם -
לא ידענו כאב ופחד;
לא סבלנו מחסור
של שמחה ואושר.
חלמנו בדידות ביחד
במשחקי-ילדות ותום.
יתמות תמימה עטופת אהבה
סביב כיכר הומה
של ברווזים,
חום ותקווה עטויים בחומה
ומים שקטים
שוצפים ללא ברזים.
בימים ההם -
שדות מוריקים, עצים ופרחים
עמק רחב-ידיים וזרועות
רועי-צאן וכבשים,
ואל-אדון על כל המעשים
כמו משגיח בעיניו אשר רואות:
פשטות, אושר ותקווה.
שמש חמימה מחייכת בליטוף,
ילדים בכל תוחלתם מתחלקים
חיים לבד ביחד, בשיתוף,
בתוך צעצועים מתפרקים
ובובות קרועות -
בימים ההם,
ימי התמימות והחום.
בימים ההם,
הימים שלפני המלחמה.
|
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.