שירלי פרלמן / שמחה אהבה |
גם מתוכך כבר הולידו שירים
אז מי המעיט בכבודך הנפלא
שבלעדיו לא היו עמקים והרים
ומי אמר שממך, אהובה,
לא ניתן להוציא חרוזים נשגבים
ושהטעם שלך, המתוק, המריר,
כבר חלף ושייך לזמנים אחרים
כי עכשיו, יקירה, קול קורא עד אלייך
קול חנוק התעורר ומרגיש צעדייך
ומוצא אותך בכל פינה ירוקה
בכל עגור בשמים בכל אבן שחוקה
הנה הוא מגיע מזיע הוא נח
סופסוף נבלע בכל מה שבך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|