יוליאנה דוד / שיר שקט |
של שירה מבויתת, סדורה
הוא בשלו, ואני נאבקת
להפוך גחליו למדורה.
הוא קול הגיון מסרס
אני ציפור בחלום באספמיה
על תעתועי גורל הוא כועס
ואני - רק לצחוק
כי המבט בעיניו
שב וסוחף אותי הימה.
התאהבתי בים של שקט
רציתי להיות לו הסערה
אך נהפכו היוצרות. עתה לא נאבקת
עתה, בשירו אני רק שורה.
הוא קול זמרה זכה, מסתלסלת
ואני מהדהדת אחריו
להוטה, שבויה, מבולבלת
מתגלגלת הביתה אליו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|