|
עירי קוראת אלי
בואי
דברי אלי הלכי בי
התבונני
הנני כאן
עירי פוסעת צעדים אחרונים
אל השינה
נחלתי, נחלתינו
רחובות שטופים אורות ניאון
מחליפה חומה, עורה
כל אלו שקוראים לה
בשמה
פוסעים בלאט
ברחובותיה, מקדשיה.
ובינינו
כבושות מדרכותיך
כבושים ציצייך, פרחייך
סובלנית וסבלנית
סיכות ופרחים שזורים על מצחך
דם בעינייך |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.