איך אשכח,
כשהיית קרובה כל כך,
איך אתעלם,
מליבי ששוב פועם...

וחיוכך לא יוצא ממחשבותיי,
כשאחזתי בך בידיי,
ידעתי שאתחרט אם אעזוב,
ניסיתי להתעלם אך זה כואב לאהוב.

גומותייך תפוחים מתוקים מכל,
איך יכולת לבקש ממני לחדול,
מלהרגיש את נשימתך בפי,
להיות שלך ואת שלי.

חום גופך בער בעצמותיי,
יותר ויותר התקרבת אליי,
שפתייך חיכחו שפתיי,
נשימתך התמכרה אליי.

ואיך אשכח ואיך לא אזכור,
שהדלקת בליבי זיקוקים של אור,
ואיך היית ואיך את כבר,
לא שלי, שייכת לעבר.