|
הקפה המר כאפלת הלילה
מנקר את עיניי בכאביו הרבים
דמויות אדם כלואות בנתיבים
משוטחות לצלליות מרהיבות.
תחושת חנק בלבבות הקפואים
סובבת את הבהקי האור
בלהט אהבתי הרדומה
בשר הרוח נושם עצמו לדעת.
דרך שברי השמים
נחשף בוהק הכאב
זה מעבר לאהבה הרכז הזה
אני מנסה לאחוז בעצמותיי הקורסות.
יורדי ים גוססים
מפזרים לי פירורים של גשם
אני מתכסה במפרשי אניות הרפאים
התרנים הללו יציבים להחריד. |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.