|
הקפה המר כאפלת הלילה
מנקר את עיניי בכאביו הרבים
דמויות אדם כלואות בנתיבים
משוטחות לצלליות מרהיבות.
תחושת חנק בלבבות הקפואים
סובבת את הבהקי האור
בלהט אהבתי הרדומה
בשר הרוח נושם עצמו לדעת.
דרך שברי השמים
נחשף בוהק הכאב
זה מעבר לאהבה הרכז הזה
אני מנסה לאחוז בעצמותיי הקורסות.
יורדי ים גוססים
מפזרים לי פירורים של גשם
אני מתכסה במפרשי אניות הרפאים
התרנים הללו יציבים להחריד. |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.