|
כל מקום הוא מפלט מקודמו
כל בדידות עוטפת פינה להתכנף בה
אם הייתי יכולה לסמן את השבילים איתך
הייתי מטופפת על אבנים חד פעמיות ומשאירה את הרחוב לחכות.
המנורות לא יידלקו לי, זו יותר מדי אנרגיה לא מתועלת -
כמו חיבוק לא מנוצל
לא מעוכל
למה אין יד בצד השני
שום מתג אור לא נלחץ
אני אומרת תדליק תדליק ורק הענן מתכרבל.
אין שום קשר בין הרצון ליגון למעט הרעב. |
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.