לילך אבני / עלה |
ואני נודדת בין אלפי מחשבות.
עץ משריש שורשיו עמוק באדמה
ואני בכל דקה עוברת דירה.
רוצה כבר למצוא את עצמי, את מקומי, את ייעודי.
מרגישה כל כך רע.
אלוהים, למה?
כל כך תשושה, כבר ממש עייפה.
ואני עדיין צעירה.
מחשבה גוררת מחשבה.
מפיקה סרט, יוצרת מחזה, כותבת עלילה.
אך למחרת הכול נשכח, הכול נמחק, הכול פרח.
יום חדש, סרט אחר נטווה במוחי.
עם אלפי תפקידים לשחקנים שונים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|