[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דוקטור,
העברנה לי חומר
אנטי בדידות בעירוי,
שלפחות אמות מאושר.

איי... זה כואב.

במשקל שהשלתי
התחבאו כל חושי,
כל מה שנותר הוא
רצון הסתברותי, קלוש
של גוף חלוש
לשרוד.

איי... זה כואב.

החום מחבק בלילות,
הטרמומטר כמד(ד) לקביעת טיפולים
להעלים כל סיכוי לחוש אהבת אלוהים.

האור מנצנץ, ואז נעלם לכוס
עם קוקטייל, אלכוהולי רק בדמיון,
אני "נזרק מן הבר", האור
חוזר לבצבץ, מכל מקום אפשרי,
כשיש 4 קירות, וצרחות מסביב,
לא קשה לנחש מהיכן
(25%, הרבה יותר מן הסיכוי שאשרוד עד מחר)

לבן מתפזר מסביבי
מעולם חלוקי הרופאים
ועציץ על שידה
לא נדמו בעיני כגן עדן
אך אולי הפעם זו משאלת ליבי.

איי(דס)
רק בסוף, זה לא כואב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סוף הוא תמיד
התחלה.


למשל, יש ביצים
בלול שעושים מהן
חביתות.

לא התחלה טובה
לחיים
האזרחיים?
באמא שלכם?


מה רציתי להגיד
כאן?

אפרוח ורוד, עד
הסוף המר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/11/07 13:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי לביוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה