|
עתה ידעתי מדוע
שני חדרים לו ללב,
באחד יתן איש עצבת
פצע וחבורה לא זורו ולא חובשו
ובמשנהו ששון ושמחה יניח
תודה וקול זמרה.
מן האחד המון שיר
יפה קול ומטיב נגן
בנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים
וקול כינור ישמע
ובשני הולם פעם געגוע
תוגה עצבת לב ורוח נכאה,
שם בעיצבון לא ירונן.
באחד נוצר האדם רגעי חן
פירורי זיכרונות וחום אהבה
ושעות נועם ישמור
בשני רעות רבות וצרות
פרידות ובדידות
אשר תמצאן אתו יכמין
באפלת הפרוזדור שבין החדרים
געגוע וחדווה נפגשו
גילה ובדידות נשקו
ויוולד שיר כיסופים. |
|
|
"גיא, אל תבין
אותי לא נכון.
טוב לי איתך.
באמת.
ואני גם אוהבת
אותך.
אני פשוט...
בתקופה קשה .
ואני מרגישה,
שאני צריכה
הפסקה לנשום,
להחליט מה אני
ומי אני לפני
שאני נופלת עליך
ככה...
איך זה?"
"לא רע, ממש לא
רע. קצת דמעות
לא יזיקו"
"הוא עוד יבכה,
המניאק"
מייפל בחזרות
גנרליות לקראת
הפרדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.