יש משהו מאחורי כל אות שאכתוב,
מאחורי כל שריר שיזוז בפנים.
ויש מאחורי השיר שלך שעוד מצלצל באוזן
ומאחורי המילים שלא אמרת,
אבל שמעתי יותר חזק מאשר אם היית צועקת אותן.
הכל מטאפורה למשהו אחר.
ואני יכולה להפוך כל רגע לשלם ולמשלים אינסוף רגעים אחרים.
כי כל דבר יכול לעמוד בפני עצמו, אבל גם לשקף כל דבר.
העולם, הזמן והטבע הם השירה הכי מרוכזת והכי אלוהית.
אלוהים הוא משורר.
אלוהים הוא אני.
ואת הכי מוחשית שיש, גם כשהעיניים לא נוגעות בך.
אבל זה תמיד מפעפע עם המחשבה
שגם את וגם אני בעצם מטאפורה למשהו אחר.
נובמבר 2007
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.