[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נדב שגיא
/
הנר האחרון

דני הדליק ארבעה נרות בדירתו וכיבה את האורות. אחרי שבועיים
שבהם היה נפגש עם נורית כמעט כל ערב והיו מדברים על הכל,
משתכרים ומעשנים, הוא פתאום קיבל את האומץ להתחיל איתה, לעשות
את הצעד הראשון, או במילים אחרות- לנשק אותה.
חשב רק על נשיקה מאז שהם נפגשו.
הוא דיבר איתה על לראות סרט בדירה שלו היום: "הנסיכה הקסומה",
וחשב כבר על הרגע בסרט שבו הוא יעשה את הצעד.
הכין פופקורן, שתייה כמו שנורית אוהבת - ארק עם אשכוליות, אבל
לא אשכוליות שקונים בסופר, אשכוליות ישר מהעץ, סחט אותן למענה.

זה היה ברור לו שזה הולך לקרות הערב, שהיום זה היום שלו, שהיא
גם רוצה, שזה יפרוץ החוצה כמו הר געש, ואי-אפשר יהיה לעצור את
זה. הכל היה מוכן.
ריח טחוב בדירתו הבהיר לו שהוא צריך את הדבר הזה שעושה ריח
טוב, ששכח את שמו לאחר שהנרות כבו באותו לילה.
באותו רגע הוא זכר, אבל לא היה לו.
"אני אכתוב על זה סיפור" אמר לה. "אבל בניגוד לשאר הסיפורים,
זה יהיה סיפור עם סוף טוב!"
וידע, שכשהוא רוצה ומבקש משהו, הוא יקבל אותו. בשבועיים
האחרונים הוא ביקש אותה, הוא אפילו לא ידע למה. הוא פשוט רצה
אותה.
נורית התקשרה והודיעה שלא תוכל להגיע אליו באותו יום, וניסתה
לשכנע אותו שיגיע אליה עם הסרט. הוא חשב על זה עד שהכין את
הנרות, עד שהכין את האשכוליות, עד שקנה פופקורן, ובכלל, רצה
שהעניינים יתרחשו במגרש הביתי שלו, יהיה לו יותר קל.
"אני אבוא לאסוף אותך" אמר לבסוף. נורית הסכימה.
דני הדליק את האורות בדירתו וכיבה ארבעה נרות. לאחר מכן כיבה
את האורות ויצא לאסוף אותה. בדרך הוא חשב על הדבר הזה שעושה
ריח טוב, וניסה לחשוב מה יעשה בנוגע לזה.
לאחר 15 דקות שניהם נכנסו לדירה שלו, הוא הדליק את האורות,
הדליק ארבעה נרות וכיבה שוב את האורות. עכשיו יש אווירה.
שניהם יצאו למרפסת שלו כדי לעשן, כשהטלוויזיה דלוקה ומשמיעה
קולות מהעצרת בכיכר.
"השיער צריך שמפו ומרכך" אמרה נורית, "שמפו ומרכך מוסיפים לו
את כל מה שהוא צריך - ויטמינים, רכות, שומן... ו... אהמממ..."
חייכה ולקחה שכטה.
"השיער הוא פסולת של הגוף סה"כ" סיימה נורית. "גם הציפורניים"
הוסיף דני בעודו מתרכז בשפתיים שלה.
"אני אלך להביא עוד שתייה" אמר וקם לכיוון הבית, שומע את
הקולות מהטלוויזיה:
"5 רקטות קאסם נחתו על שדרות היום, 3 פצועים קשה וחמישה נפגעי
חרדה...
נפטר בגיל 66 הבדרן והשחקן...."
דני מיהר לשים "mute" ויצא למרפסת עם שתייה.
לאחר שעישנו, חזרו חזרה לבית. נורית הוציאה מהתיק שלה את הדבר
הזה שעושה ריח טוב ונתנה לו במתנה. דני התבונן בפליאה - מה
שרצה- קיבל, מה שגרם לו לחשוב שאם יחשוב על נורית הרבה, אולי
גם אותה הוא ייקבל.
הסרט התחיל: "As you wish" אמר נער החווה לנסיכה, ולדני דפק
הלב כמו שלא דפק לו שנתיים. ההרגשה הזאת, מעין בחילה עם רשרוש
בלב, מעין סחרחורת עם צמרמורות בכל הגוף, כמו שאתה עולה על במה
לבד, אתה והגיטרה, שר למלא אנשים שאתה לא מכיר, שר שיר שלך,
שאתה כתבת והלחנת. אותה הרגשה הייתה לו כשישב עם נורית וראה
איתה את הסרט.
שבועיים הוא חיכה, ועכשיו הגיעה ההזדמנות שלו. בסרט כל הרעים
הפסידו והטובים רכבו על סוסים לבנים מול הזריחה. כשהזוג
המלכותי כבר רגע לפני נשיקה לא יכל יותר דני להתאפק, למרות
שקבע עם עצמו שיעשה את זה אחרי שהסרט ייגמר והכתוביות יעלו
למעלה עם איזה שיר רומנטי, אבל משהו בו פשוט התפוצץ. מבחינה
פיזית - כנראה הלב, כי הוא דפק כל כך חזק שהיה ממש אפשר לשמוע
אותו.
כנראה שנורית לא שמעה את הלב של דני באותו הלילה, כי דחתה אותו
במחי יד.
דני סגר את הטלוויזיה, הדליק את האורות והתחיל לכבות את הנרות.
נורית לקחה בינתיים את הגיטרה. כשהגיע לנר הרביעי שמע מאחוריו
את נורית מנגנת שיר על אהבה ושלום, תיקווה ותפילה. דני עצר את
עצמו.
הוא התרכז במילים שהיא שרה.
המילים דיברו על קבוצת אנשים מתים ששרים מתוך הקבר, על כך ששום
דבר לא יחזיר אותם לחיים, על כך שאלה שבחיים צריכים להמשיך
הלאה ולא להביט בהם, המתים.
דני מחה את דמעותיו והריח את הקטורת...

נר יחיד נשאר דולק בדירתו בעודו כותב סיפור, סיפור אינסופי.
ככה לא יצטרך להתלבט לגבי סוף טוב או סוף רע.
"הסוף אינו ידוע..."
כתב לבסוף והתבונן בלהבת הנר שתחתיה כתב את הסיפור, ופתאום
הבין...
הסוף באמת אינו ידוע...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני בלונדינית -
משמע השיער שלי
צהוב.





בלונדינית ברגע
של הארה לוגית
על ריקנותם של
סילוגיזמים
סינטטיים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/12/07 11:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב שגיא

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה