ישות נצחית / קולות |
יש לצלצל בפעמוני הלילה
לעצור את רצף השעות
למסמר את מחוגי הזמן.
את מבינה
זה כמו לעבור על פני בית מטבחיים
משהוא בצעקות הקפואות
שובר את ציפוי החרסינה.
מבטים שחורים לילדות המדבר
הרוח מדברת בשפתן
את עצב המילים הנכונות
בתדר אור הכוכבים.
שומר הראש עומד על משמרתו
מייחל וחושש לרגע האמת
המים זורמים אל הים
הים מתאדה לענני שמיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|