לא יורדת כמות מיוחדת (חריגה) של דם, ואט-אט אירועי יום שישי
אחרי הצהריים נשטפים הרחק ממני. הדם (נוטף על הידיים, כמעט על
השטיח) שנוזל (אדום, אדום, אדום) על הרגל שלי הוא מחשבה
(תעתוע), ואני לא ארים את המכנסיים לבדוק (אני חייבת, חייבת)
אם אני (מדממת?) מדממת, כי אני (מדממת! עומדת למות! הצילו!)
בסדר גמור.

החתך האחרון (שאיפה, נשיפה) תמיד עמוק (דם חם, ומתוק) יותר
מהאחרים.

יותר מהסכין (אני חסינה), העור המושחת (אני חסינה), הבשר החרוך
והרגליים המדממות (אני חסינה, אני חסינה), כואב לי לדעת שאני
בשליטה מלאה.

מאוהבת כמו פעם, בודדה כמו תמיד (תחזור אליי).
מאוהבת כמו פעם, בודדה כמו תמיד (ואני אחזור לעצמי).

לשגיב ד.
4.11.2007