איך הוא אהב את הרגעים האלה, אהוד, את הרעש בחוץ, את הריח,
''רגעים של זיכוך'' הוא קרא להם. בחוץ הקהל שואג בקצב אחיד.
אאאהוד בנאי,אאאהוד בנאי. 5 אלף איש קוראים בשם שלך זה מתכון
בטוח לאגו טריפ, אצל אהוד זה גרם לתחושה הפוכה לגמרי. תחושה של
נקיון, של שליחות. הוא הרים את המגבת הרטובה ששכבה על הרמקול
וניגב את אגלי הזיעה ממצחו. נועם המתופף הדליק לו סיגרית
ווינסטון לייט מהקופסה הפתוחה שעל השולחן והוא ינק ממנה
ארוכות, מוציא סילוני עשן לבן מהנחיריים. הקהל המשיך לשאוג
ואהוד התיישב על הכורסא ליד דודי לוי,  דודי שאב שתי שאכטות
מהג'וינט הארוך שהחזיק בידו והעביר אותו לאהוד שלקח שאיפה אחת
בשביל הנימוס והעביר אותו לברי שישב בסיכול רגליים על הרצפה.
הוא ניזכר בחיוך איך פעם כשהיה בן 25 וגר בדירה שכורה בדרום
תל-אביב נכנס אליו ערב אחד דוד יוסי בסערה הביתה וסיפר לו שתפס
את יובל מעשן סמים בחדר. אהוד ניסה להרגיע אותו והבטיח לדבר על
ליבו של יובל שיפסיק עם השטויות. ''שום דבר לא יצא מהילד הזה''
רינן דוד יוסי. ''אני אומר לך, הוא הכבשה השחורה של משפחת
בנאי''. כמה מרורים יובל האכיל אותו אז חשב לעצמו אהוד וחייך.

כמה שנים אחרי, יובל ילך לצבא ומיטה לידו הוא יפגוש בחור בשם
שלומי. יחד הם יקימו את משינה, יעתיקו אלבומים שלמים מימדנס
ויעשו הסטוריה.

''מה אהוד, יצאנו החוצה?'', ברי הניח יד קרה על ברכו, ''בוא
ניתן עוד איזה שלושה שירים ונתקפל הביתה''. אהוד לא אהב את
הגישה הזו של לדפוק כרטיס וללכת הביתה. מבחינתו גם אחרי כל כך
הרבה שנים כל הופעה היתה שונה ומיוחדת. הוא אהב את האדרנלין
המטורף הזה של אלף איש קופצים ביחד כגוש אחד, כשהוא נותן את
האקורד הראשון על הגיטרה. הוא חיכה כל פעם מחדש לריח הזה, הריח
שרק מישהו שעמד על במה מכיר. לא משנה אם זה בקיסריה או בפאב של
קיבוץ עין חרוד מאוחד. ריח של זיעה ושל סיגריות, ריח של חוויה
משותפת לכולם, ריח שרק בהופעה חיה מריחים. מבחינתו יכל אהוד
להופיע שעות, בלי הפסקה, לעיתים היה שוכח את עצמו בהופעות
וממשיך וממשיך, פעם אחת במשגב הוא נתן הופעה של שש וחצי שעות.
עוד הדרן ועוד הדרן, הקהל השתגע, עד שמיכל היחצנית יצאה לבמה
ולחשה לו באוזן שהתקשרו מהמשטרה. השכנים מתלוננים והוא חייב
לרדת. לכל מקום שקראו לו להופיע היה בא. קיבוצים שוממים בדרום
מוצבים בלבנון, מתנ''סים בנהריה, פעם אחת הופיע מול צוות של
שישה חיילים בבופור, כמה שעות אחר כך עלה הטנק שלהם על מטען צד
וכל הצוות נהרג, כשהשיר האחרון ששמעו בחייהם הוא ''דוד
ושאול''.

''חכה קצת ברי'', חייך אהוד חיוך מרגיע חושף שיניים צהובות
ושלף עוד סיגריה מהקופסה'', תן להם קצת להוציא אוויר, נצא עוד
5 דקות ונעיף אותם באויר בהדרן שהם לא ישכחו''.

''יש לך מין יכולת כזאת להרגיע אנשים'' אמר לו פעם אביו, הם
ישבו בסלון אצלו בדירה, אהוד שתה תה עם נענע ואבא שתה בוץ חזק
בלי סוכר. ''יא איבני, עזוב אותך ממוסיקה, זה לא בשבילך, למה
שלא תלך תלמד משפטים, אולי תהיה שופט כמו הדוד שלך, לא כל
הבנאים חייבים לשיר, נשמה, אתה כבר בן 28, לא ילד, לא טוב לך
לשכב ככה על הספה כל היום לדמיין דמיונות''. שנתיים אחר כך
ישכנע אותו יוסי אלפנט לשלוח חומרים לחברת תקליטים וביחד הם
יוציאו את ''אהוד והפליטים'' שיעשה פלטינה ויהפוך את אהוד לאחד
הזמרים המוערכים בארץ.

אהוד אהב להיזכר בזמנים האלה כשלא היה לו שקל על התחת ובמקום
לעבוד היה יושב בטיילת וכותב שירים, זמנים שאף אחד לא היה מזהה
אותו ברחוב, זמנים שאף אחד לא האמין שיום אחד עוד יצא ממנו
משהו. רק מעטים ידעו שאת ''הילד בן 30'' אולי הלהיט הכי גדול
שלו הוא כתב על התקופה ההיא כשהיה שוכב כל היום בבית ומדמיין
דמיונות. ''יאללה ברי, יצאנו'', קם אהוד בהחלטיות וכל הלהקה
אחריו, רוח קרה של ים קיבלה  את פניו ביציאה אל הבמה והקהל צרח
באקסטזה . 'יש לכם עוד כוח'' פנה אהוד למיקרופון והטריף את
הקהל שבתגובה הגביר את צרחותיו. הוא חייך לברי והחל לנגן את
''ג'מאלי פורוג'''.


''וואו איזה הופעה מטורפת, אתה קולט שהם הופיעו עכשיו 4 שעות,
מי, תגיד לי מי בארץ יכול לתת לך הופעה כזאת?'' רמי נהג בפיאט
אונו הלבנה על כביש עכו חיפה במהירות של 120 קמ''ש משאיר
מאחוריו פקק ארוך מהיציאה מאכזיב. ''תוריד, תוריד את הרגל
מהגז, רמי מה אתה מטומטם?'' שנאתי שרמי נהג כמו משוגע. ''נו מה
אתה רוצה להרוג אותנו, תאט קצת יא אוטיסט'' פתחתי חלון
והסתכלתי על מפעל טמבור חולף על פנינו במהירות בצד הדרך. אהבתי
את הרגעים האלה אחרי הופעה, כשאתה מסריח מזיעה הרגליים כואבות
לך בטרוף אבל כל מה שבא לך זה עוד חמש שעות של החוויה המטורפת
הזאת. ''יאללה, אני מת'', צרח רמי מנסה להתגבר על הרוח שנכנסה
בפראות לתוך האוטו, אהוד בנאי וברי סחרוב על במה אחת, 4 שעות,
אתה קולט בכלל איפה היינו עכשיו, זה רגע הסטורי, זאת הופעה
שנספר עליה לילדים שלנו בליל הסדר עוד 20 שנה, אלו ה-150 שקל
הכי  טובים שבזבזתי בחיים שלי''. לרמי היתה נטיה קלה להגזמות
ולא סתם קראו לו מאחורי הגב ''רמי 80%'' על שם החלק  השקרי בכל
סיפור שלו. אבל הפעם נאלצתי להסכים. זו באמת היתה הופעה
מטורפת. נזכרתי באהוד שר את ''שעה של מיסתורין'' בגירסה
אקוסטית וצמרמורת עברה לי בגב.   עד שהשתחררתי מהצבא בכלל לא
הכרתי את אהוד בנאי ולא משנה כמה רמי ניסה לשכנע אותי לבוא
להופעה שלו תמיד ביטלתי אותו בזלזול. אבל כשעלמה זרקה לי אז על
הבר שהיא עסוקה יום חמישי ואם אני רוצה לראות אותה אני אצטרך
לבוא להופעה, קניתי כרטיס ובאתי. לא רק את אהוד עלמה הכירה לי,
גם את הג'ירפות ואת בוב דילן, אבל אהוד היה הכי מיוחד בעיני.
עמדנו שם בהופעה בקיבוץ יגור, עלמה צרחה שמות של שירים שלא
הכרתי, ''אהוד תעשה את הכוכב של מחוז גוש דן, אהוד תעשה שעה של
מיסתורין, אהוד תעשה לי ילד''. עמדתי לידה מוקסם מהאומץ שלה,
מהחופשיות ,מהיכולת לעשות מה שבזין שלך. יכולת שבחיים לא היתה
לי, לא יכולתי להוריד את העיניים מהחולצה הגזורה שלה שחשפה
מחשוף עמוק וקעקוע של ''מר קו'' יוצא לה מהגב, כמה פעמים רציתי
לעשות קעקוע, אבל לא היה לי אומץ. הייתי יושב שעות אצל אלי
המקעקע ומדפדף באלבומים, ''עזוב שטויות אחי, יש אנשים שפשוט לא
צריכים קעקוע'' זרק לי פעם אלי לפני שסגר את הסטודיו, ''אתה עם
החוסר החלטיות שלך בטח תתחרט אחרי שבוע ואז אתה באמת יכול ללכת
לשים פתק בכותל. לך הביתה תעשה קעקוע חינה, תישן על זה כמה
ימים ואז תחזור''. פעם אחת כשישבנו על המרפסת ביום שישי
בצהריים וקראנו עיתונים שאלתי את עלמה מאיפה היה לה אומץ בגיל
16 לעשות קעקוע של ''מר קו'', עלמה נגסה באפרסק וחייכה, ''לא
יודעת,אהבתי את הסדרה אז עשיתי קעקוע, מה הביג דיל'', איך
אהבתי אותה אז בישיבות ביום שישי בצהריים על המרפסת מנסה
להסביר לה למה יאיר לפיד הוא גאון ולא סתם עוד פלספן, קוראים
ביחד את ההורסקופ בשני העיתונים וצוחקים איך בכל עיתון כתוב
משהו שונה. אוכלים אפרסקים עד שכואבת הבטן ונגמרים כל
העיתונים.

עברנו את הקריון ורמי שם דיסק של בק. עוד זמר שעלמה הכירה לי.
''אתה רוצה לבוא אלינו?'', פנה אלי, 'עזוב, לא נעים'' חייכתי,
''כבר שתיים בלילה ומור בטח ישנה, לא מתאים''. רמי הנמיך את
המוסיקה ''מה אתה מזיין בשכל, אתה יודע שמור מתה עליך, בוא
נעשה משחק בסוני ותלך, מה אכפת לך'', ''עזוב, אולי פעם אחרת'',
אמרתי והגברתי את המוסיקה קוטע את השיחה. 5 דקות של שתיקה
מביכה ורמי עצר ליד ביתי והרים אמברקס. ''אתה יודע שהייתי נכנס
אחי, אבל אם מור מתעוררת ואני לא שם זה סרטים עד הבוקר, ואין
לי זין לזה'',  ''יאללה סע, סע יא סמרטוט, לפני שהיא תתעורר'',
חיבקתי אותו ויצאתי מהאוטו. ידעתי שהכי טוב בשבילי זה ללכת
לישון, אבל מכוח ההרגל עליתי על האופנוע ונסעתי לכיוון
הפיצוציה. מוכר מנומנם שקוע בסודוקו הרים אלי עיניים אדומות
מחוסר שינה, ''כן, אחי, אפשר לעזור?'' זרקתי לו לשטר של 100
שקל על השולחן. ''תביא לי יין לבן הכי יקר שיש לכם''. כשאני
ועלמה חגגנו שנתיים ביחד ירדנו ליומיים לחוף הבונים עם צידנית
ואוהל. בלילה עשיתי מנגל ופתחתי בקבוק יין אדום, עלמה צחקה
''אתה יודע מה אני אוהבת בך?'' חייכתי חיוך מטומטם, ''שגם אחרי
כל כך הרבה זמן ביחד אתה עדיין מנסה להרשים אותי. מה אתה מעיף
פה בקבוקי יין באוויר. תפתח לי איזה פחית גולדסטאר ותעשה אותי
בחורה מאושרת''. ''אתה יודע מה'', עצרתי את המוכר ''עזוב יין,
תביא שני גולדסטאר''. נסעתי לאט בין השכונות של ביאליק מזמזם
בראש את ''אל תפחד'' של אהוד. אז בבונים בלילה ההוא היא ניגנה
את השיר הזה על גיטרה, ניגנה וצחקה. ואני כמו אדיוט דמיינתי
אותנו בגיל 30 עושים על האש עם הילדים בטנטורה. אני זוכר
שהבהילה אותי המחשבה על מה יגידו הילדים שלי כשיראו את אבא
ואמא בלי חולצה בים. אבא שמן ולבן ואמא מגניבה עם קעקוע של
''מר קו'' על הגב. עצרתי ליד הבית שלה והתקדמתי לכיוון החלון.
התכוונתי לצרוח אבל מה שיצא לי זה יללה חלושה, מתחננת,
''עלמה'', ''עלמה'', ''עלמה תרדי זה אני''. האור נדלק וידעתי
שבפנים מתחיל לו ויכוח... שילך מפה עלמה, הוא בטח אומר לה,
שילך או שאני מזמין משטרה...' די ממי,די,היא מעסה לו את העורף,
די תחזור לישון, תן לי 5 דקות ואני מטפלת בזה. היא מנשקת אותו
ברוך על שפתיו ופותחת את החלון מתבוננת בי.''הבאתי שני
גולדסטאר'', הרמתי את הפחיות באויר, ''בואי לים, נדבר'', עלמה
מחייכת מסתכלת עלי, ''אתה יודע שאני לא יכולה, לך הביתה יונוש,
אתה יודע שזה לא יקרה'', זיעה קרה נוזלת לי על הגב, כמה זמן לא
קראו לי יונוש. ''את  זוכרת עלמה כשהיית מוציאה לי ריסים
ומבקשת בשבילי משאלות?''  ''אני זוכרת יוני, אני זוכרת הכל,
עכשיו בבקשה תלך לפני שהוא יזמין משטרה''. ''הייתי עכשיו
בהופעה של אהוד, חבל שלא באת, היה ממש טוב'',  ''טוב יוני, פעם
הבאה אני אבוא. יאללה, לך לישון''. עלמה כבר לא חייכה והחלה
לסגור את החלון מפנה אלי גב. אבל נעצרה באמצע, ''תגיד יוני''?
הוציאה שוב ראש דרך החלון ''מה עם שעה של מיסתורין הוא שר או
לא''?  ''בגירסה אקוסטית'' לחשתי, ''בגירסה אקוסטית'' .