רצית לדעת מי אני באמת
לפעמים אני חי, ולפעמים אני מת
מפחד, אומר, אהיה מאושר
אתמול זה היום, והיום זה מחר

נתעורר, משומש, כמו חדש, מרופא
אנחנו חיים בין קפה לקפה
שחור, בלי נסים, בלי חיוך, וחיוור
עכשיו זה כואב, ואחר כך עובר

את לא מבינה, את עוד לא יודעת
מתי לעזוב ומתי זה לגעת
הסתיו בשבילי הוא לא עוד עונה
את עוד לא יודעת, את לא מבינה

חיפשנו מקום להעביר את הזמן
השמש צובעת בתים בלבן
דהוי, מעורפל, לא יורד לפרטים
הירח מלא והמים שקטים

מקפיאים, מסתירים את הסוד הגדול
שילמתי ביוקר, יצאתי בזול
בלי תנאים מגבילים, בלי מיתר ובלי דם
איים בזרם, הזקן והים

את לא מבינה, את עוד לא יודעת
מאיפה הגעת ולאן את נוסעת
מתי זה אמת ומתי אמונה
את עוד לא יודעת, את לא מבינה

זה אני שרציתי לברוח רחוק
שלום ללא צדק וסדר בלי חוק
כתוב, כמו טבוע, על אבן קרה
הייתי לך נצח, היית לי זרה