הביטי בי
בעינייך האינסופיות,
בוערות ואינן כלות
סנה אבי ואביך ואמך
המאבדת שפיותה אט-אט
בביתכם הנידון למיתה
משונה.
הביטי בי
והבטיחי
כי בעולם אליו את הולכת
כעת
תהא שנתך שלווה
כעשן המתאבך
מקצות אצבעותייך.
הביטי בי
ויופייך השמימי
ייחרט בתהומות מחשבתי
לעד,
ואדע כי מנוחת אבותייך
טרם כיסתה
ראשך בעפר.
אינך הולכת מאיתי
אינך מניחה לחייך
להישמט,
אינך זונחת את רזי הקיום
אינך שותקת עתה
לנצח.
הביטי בי
בעיניים רוויות תבונה,
משכתבות את ספר החיים
מצבת אבי ואביך ואמך
המשחיתה נפשך למות
בביתכם המט לנפול
בשרב.
הביטי בי
ואדע
כי במקום אליו את הולכת
כעת
תיעתק נשימתך
למראה הגלים
השוקעים אלי חוף.
הביטי בי,
אני
השתקפות ישותך,
אני
אהבת אמך,
אני
אהיה כאן
לכשתשובי.
לשני היקרה מכל, והגשר שבינינו. |
