תותי תותי / זוכרים |
פנים ניבטות אליי מתוך החשיכה,
מבען אילם,
כחושות, צמוקות,
עיניים שקועות,
הצילי אותנו!
אנו כאן, נמעכים בין אלפי פרצופים אחרים.
מאבדים זהותנו תחת אלפי זהויות אחרות.
והכאב עוד טרי על בשרנו.
הצילנו, ילדה אהובה,
הצילנו.
-2 בנובמבר 2007
בעקבות המסע לפולין
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|