בנימין וולמן / רגבי חופש |
כשתיפול למשכב?
(אל תעזוב אותי)
אין מי שמטפל בי
עכשיו.
(נטשתי)
בודדים הם העצים
שניטעים
בשבילים חסרי זהות
בלי פנים שיחושו
כמישת עלוותם בסתיו
ללא מבט שיצפה
בהתפוררות עליהם ברוח.
והאדמה מתרככת
למשמע כפות רגליי
נעשית טובענית
לא תובענית
בשתיקתה.
אני חופשי להתחפר
בעפרה
עד כלות מתיקותם של
רגבי חופש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|