מיכל אבו / ודאי אתה זוכר |
שכיוון אותי
אליך
שאלתי
את נפשי
את גופי
ולרגע ידעתי
לא היה דבר
היית אתה
הייתי אני, אך
היינו נבדלים זה מזו.
והיה חיוך
הייתה אולי מבוכה
היה רגע שנגמר טרם התחיל.
האם תזכור את תמונת האמש
ואת החלקיק הקטן
שבה הופעתי אני
שאלתי
את נפשי
את גופי
ובשבריר שנייה
כבר ידעתי
אתה לעולם לא תזכור
לכן לא תשכח
את היותי באותם רגעים.
כי אני, ודאי אתה זוכר,
אני אחת ששוכחים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|