|
חלף על פני הנחל והחורשה שלידו
תמיד חשב שהם שלו
אבל כמה זמן אפשר לשוטט בהם?
לשקוע שוב בדביקות של עצי האורן?
שוב לדבר עם עצמו?
שוב לדבר עם הצללים?
במהרה עזב את השורה ההיא שבה שכן
חלף על פני השורות האחרות
עזב את הבית
התרחק מכל הבתים שלידו
לפתע ראה אותה מהורהרת
קרובה כל כך
מחלון ביתה המשתנה תדיר
קוראת אליו אל תוך עצי האורן
הייתה כבר שעת דמדומים
הוא עבר אליה כמעט ללא מילים
לקח איתו כשי רק את הנחל
וכמה אדוות
בהן תראה פניו
בשיר האחר שלה
ממש ליד השיר שלו. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.