תמר קניג / אמונה |
לחשת לי
"תמרי"
ואני האמנתי לך
והאמנתי מאד.
מגע שפתיך על עורי,
צליל קולך,
עצמות האגן שלך -
בולטות מבעד לעור
עגולות וקשות
השתוקקתי אליך
גלעד
כמו שאף פעם לא.
אולי זו פשוט הבדידות שלי
עוטה מסכה יפה
בדמותך,
אולי שיגעון זמני
שיחלוף כשתיסע,
אולי
אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|