אמצע הלילה, יושב לבדי,
רוצה אותך כאן, שתהיי לידי,
יושב לבד בחושך, והכל כאן שחור,
ופתאום, מופיעה, כולך מוקפת אור,

עיניים חומות, עמוקות כמו הים,
שיער מתולתל, אדמוני ומושלם,
חיוך של אושר, צף על פני,
שנזכר באיך, שהבטת בעיניי,

לא רוצה שיגמר, רוצה שזה ימשיך,
רוצה להיות איתך, מעכשיו עד שיחשיך,
יחשיך האור על העולם, ותרד האפילה,
שבלעדייך בלב, רק עולה ועולה,

בלעדייך מרגיש, שחצי חסר,
אין שלם בלעדייך, ולא מסתדר,
לא רוצה להיות לבד, רוצה להיות רק איתך,
מאז שנפגשנו, אוהב רק אותך,

ועכשיו את עוזבת, יש לך אחר,
ואותו, אני בטוח, את אוהבת יותר,
אבל זה בסדר, וכך רצה הגורל,
ובפעם אחרת, אולי יבוא המזל,

לא רוצה שיגמר, רוצה שזה ימשיך,
רוצה להיות איתך, מעכשיו עד שיחשיך,
יחשיך האור על העולם, ותרד האפילה,
שבלעדייך בלב, רק עולה ועולה,

מחשיך האור בעולם, ומגיעה האפילה,
את לא פה, ולכן היא עולה ועולה,
בלעדייך, הכל מסביב פה שחור,
ומקווה, שאלי, תחזרי עם האור.