יושב אני בגן הציבורי
יושב וחושב לתומי
על החיים
ועל העולם
מחשבות רגילות
מחשבות אופטימיות
כמו כל אחד
רק יושב לי לבד
נמצא באפס מעשה
מחפש את יום המחר לא קצת במקרה
כי זה כל מה שנותר לי מיום רגיל שכזה.
מה אעשה ברגע שאני אקום
חושב במקצת עקום
לא שבאמת נותרו הרבה ברירות
לא שנותרו הרבה מעשיות
את התירוצים למה לא בא לי
למה לא אכפת לי
אשמור לעצמי
קם בהיסוס
רואה פתאום ברחוב איזה סוס
סוחב עגלה,
הוא כזה פדלעה
הוא זז כלכך לאט
הסבתא עקפה אותו מעט
קמתי כבר מהספסל
מתחיל לנוע קצת מעורפל
עלה לי בום, איזה רעיון
אולי אני אלך לאיזה קניון
השעה כבר מאוחרת
צריך אופציה אחרת
מתחיל בהליכה
ממשיך במחשבה
לא עולה לי שום דבר
ועכשיו כבר מאוחר
לכן חוזר לי הביתה
חוזר לשנת לילה
כי מחר יום חדש
מחר יום ארוך ממש. |
