טקסט של ליאן פרי
הלחן אורן גיא

זה לילה קריר, זה גם אמצע הקיץ

הבית חשוך, הרחוב מואר באור מזוייף זה עצוב,

שהעתיד חשוב, אבל הולכים לאיבוד כל כך בקלות

זה בזבוז, שהתיק כבר ארוז מאמצע הסתיו, והכרטיס ללא יעד.



לפעמים זה מאוס, מוציא מריכוז

ואל תשאל אותי למה ...

אני רק בן אדם, ממש כמו כולם

אני לא אשנה, אני לא אשתנה

לא אוכל לשפר, עדיף לוותר ... לייעל ... לחסוך ברגש



זה לילה קריר, זה גם אמצע הקיץ

הבית חשוך, הרחוב מואר באור מזוייף, זה עצוב ...



אנשים נופלים בין זריחות לשקיעות,

נוסעים רכבים, מטוסים, רכבות

שכבות חסומות, צ'אקרות נוגות

גירסאות, גישות, סיפורים ותקוות לאיך וכיצד תהיה מאושר ...



זה לילה קריר, זה גם אמצע הקיץ

הבית חשוך, הרחוב מואר באור מזוייף, זה עצוב...



אנשים קורסים בטרם קמים,

הורסים חלומות, הולכים כמו מתים

קוראים נואשות בכל רגע מתוק,

צופים מהצד רק לא להודות ...

איך נתנו לעצמם ליפול ... בלילה קריר וכחול ...



זה לילה קריר, זה גם אמצע הקיץ,

הבית חשוך, הרחוב מואר באור מזוייף, זה עצוב ...



תמיד זה בטוח להיות אדיש,

לטעון בתשוקה שאתה לא מרגיש,

אם תעצום ת'עיניים, תסיט ת'מבט

תרמה עצמך שאולי לא תפחד ...

כשיומך יגיע אולי לא עכשיו

בלילה קריר מיוחד ...



זה גם אמצע הקיץ,

הבית חשוך, הרחוב מואר בהילה איומה, זה עצוב

שהעתיד חשוב, אבל צלם אנוש נתפס כבזבוז ...