(א)

רחוב צר פנסי הרחוב כבר כבו,
העיר שנתה נמה.
ניצוצי כוכבים ברקיע צח ושחור נראו
נד אנוכי כמערבל, גופי פולט כדורי-אש.
                     שחור הליל משחור, אך גם כוכבים בו יש.
מה אומרים כוכבים אלה אלי, שבחלומי הופיעו כזיו?
האם אלה כוכבי-אמת או אכזיב?

(ב)

כוכב זעיר בחיקי לי היה,
וישטה בי גורל, עב שחור אותו כיסה.
עתה ליל שקט כוכבים בו לרוב,
אך היכן אותו כוכב שבי הדליק שלהבת אהבה?
נעלם, שוב לא יחזור עוד, בת קול אלי תקרא,
"חזון-יחזקאל" (העצמות  היבשות) לא יקום לא יהיה.

(ג)

אלי, לכל אדם כוכב, אך היכן כוכבי שלי?
כוכבך כוכב כזב לך היה, אתנך כוכב אחר במקומו,
כוכב אמת חסון חזק.
לא עוד כוכב אכזב.
אז פני לעיר-שלם אשא תפילה,
כשיבוא שלא יהיה זה בוסר-אהבה,
לא עוד בוסר-אהבה... לא עוד...