ג'ו נעץ בסאלי מבט המום, והיא נעצה בו את אותו המבט.
"אנחנו יודעים שאתם שם! צאו מהדירה כשידיכם מונחות על העורף,
בזה הרגע!" סאלי הסתכלה סביב במבט מתוח. "הסגרת אותי?" לחש ג'ו
בזעם מתון. "לא, אני..." היא אמרה בחשש. "אנחנו נותנים לכם עשר
שניות אחרונות לצאת החוצה כשידיכם על העורף! אני מתחיל בספירה
- 10..." ג'ו זינק מתחת לספה, "9..." סאלי סידרה את הספות
והשולחן, "8..." ג'ו ניסה להתרווח במחבואו, "7..." סאלי ניגשה
אל הדלת, "6..."היא הרימה ידיה על העורף, "5..." היא המתינה,
"4..." והמתינה, "3...2...1... נו סאלי תפתחי כבר, הבאתי את
הפיצה." ג'ו השתעל חרישית בתדהמה וסאלי נאנחה.
ג'ו לא זע ממקומו, משקיף מהמחבוא שלו על המתרחש.
כמה נקישות הכריזו בעליזות שהמנעולים נפתחו, ונכנס גבר שמן
בחולצה מוכתמת בכל מיני נוזלים לא מזוהים וקרעים שחשפו את בטנו
הנפוחה. סנטרו היה ענק, פניו הזכירו במידה מסוימת טרפז שווה
שוקיים, כשהמצח והחלק העליון צר יותר מהלסת.
"פרד, הפחדת אותי..." ייבבה סאלי בקול שלא מתאים לאישיות
התוקפנית שלה. "אוי, נו, את מבריחה גמלים או משהו שאת צריכה
להיבהל?" גיחך פרד בקולו העמוק והמרגיז והניח מגש פיצה על
השולחן. "אז מה חדש, סאלי?" אמר פרד והתיישב על הספה שמתחתיה
הסתתר ג'ו. כל 97 הקילוגרמים ששקל פרד נחתו על ג'ו כשהדבר
היחיד שמפריד בין ג'ו לבין המכבש האנושי הוא ספה אחת קטנה.
ג'ו התקשה להסתיר את היבבה שפלט מפאת הכאב האיום שנחת עליו,
תרתי משמע. "האמת? באת בזמן לא נוח," אמרה סאלי והסתכלה על ג'ו
הסובל במבט עצוב. "האומנם? אני אח שלך, מה קרה? ספרי הכול,
ממשפחה לא מסתירים!" אמר פרד וגיחך. "האח שלך?!" אמר ג'ו בלי
מילים, מצביע מעלה בתדהמה, מקווה שהאח שקוע בפיצה יותר מאשר
בעובדה שהוא מועך אותו.
"אהה..." גמגמה סאלי, מחפשת תירוץ טוב מספיק, "אני... אה...
אני רוצה להיות לבד... זה הכול," אמרה סאלי. "נו, סאלי, זאת לא
סיבה טובה מספיק לגרש אותי," אמר האח וצחק, כתפיו מטלטלות
וכרסו מקפצת, ויחד עמו כל הספה, אם לא כל הבניין. "ראה, זה לא
זמן טוב, מתי לא כיבדתי את הפרטיות שלך, פרד?" אמרה סאלי ועשתה
מין פרצוף של כלבלב חסר בית. "נו באמת, סאלי, אלא אם כן זה
היריון, או... כן? או אלא אם כן את מסתירה כאן את המאהב שלך,
רק אז אני אלך... איפה הוא מסתתר? מתחת לספה?" גיחך פרד והחל
לכרסם פרוסת פיצה אחת. "ממממ, מעולה!" הוא אמר, טפח על כרסו
וגיהק בגסות רוח מביכה.
ג'ו ניפח את לחייו, מנסה לשמור על רוחו בגופו, אגב הצחנה
האיומה.
סאלי הסמיקה בבירור, והתחילה לנוע בחיפזון ובחוסר סבלנות. "מה
קרה?" שאל פרד, פולט פירורים לכל עבר, מכתים את השטיח והספה.
"כלום, כלום, פשוט..." אמרה והגניבה מבט אל מתחת לספה. ג'ו
גלגל את עיניו מעלה כאילו גסס למותו. "ראה, פרד..." נשברה סאלי
ומבטו של ג'ו נעשה נורמלי שוב. הוא הביט עליה בכעס, מניד בראשו
ומאותת בידיו. "לא!" אמר בקול אילם, סאלי הביטה מטה אל ג'ו
במבט מודאג. "מה יש?" אמר פרד וקם. "תודה לאל!" חשב ג'ו ושב
לנשום כשורה. מצד שני, הוא עומד להיחשף. פרד ניגש למקום הימצאה
של סאלי והסב ראשו לכיוון הספה, להסתכל על מה שהיא מסתכלת, על
ג'ו, וברגע האחרון סאלי פצתה את פיה ואמרה "אהה... אני
בהיריון!" ופרד הסב את מבטו אליה. "את... מה?!" "אני
בהיריון... עכשיו אתה יכול ללכת?" "לא!" "אבל אמרת שתלך אם
אגיד לך שאני בהיריון." "נו.. את עובדת עליי... מספיק עם
המתיחות, סאלי. קרה משהו, נכון?" ואז, כמו מושיע, כמו מלאך
משמיים, גרר הופיע בקצה הרחוב וקרב לרכבו של פרד. "הרכב שלך
נגרר!" אדם חבוש קסדה יצא מרכב הגרר ורשם כמה דברים על גבי
הלוח שלו, ולאחר מכן, ניגש לעבודה. "עצווורררר!!!" צווח פרד
וטס דרך הדלת.
"איזה מזל..." נשף ג'ו לרווחה ויצא ממחבואו, כשהוא ירד כארבעה
קילוגרמים בעקבות המעיכה החביבה.
בקושי התרומם וכבר שב פרד לדירה. "שכחתי את המפתחות... מי...
זה?"