לזכרם של אנשי האור, מאיר אריאל, אהוד מנור, עוזי חיטמן,
ישראל פליאקוב ורבים אחרים שעזבו בהפתעה.
פני ארצנו משתנים,
עוד תקופה חולפת,
אנשי האור שאיתם גדלנו,
עוזבים אחד אחד.
במילים פשוטות, ובחיוך רחב,
לכל בית, גם לחיוורים,
הניצוץ חדר.
למה, אנשי האור,
עוברים תמיד, בהפתעה,
ולמה, בכל זאת, יש דמעות,
כשהזיכרון כל כך נפלא.
ומסביבם תראו, עולם של יחד,
סקרנות עזה, ופליאה,
ובינינו, כל עוד בני אדם חיים,
ינצנץ אורם,
אנשי האור הם מלאכים.
למה, אנשי האור... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.