|
אחד לאחד
נוגעות הידיים
השקט הולך וגובר
האופק נושק
לקץ השמים
ענן לענן שם סוער
הגעת בלילה יצאת ביום
עצמת עיניים פקחת חלום
נולדת שחור נהרגת לבן
הצבע דהה עם הזמן
דקה לדקה
חולפות כאן בינינו
דמעה מתנדפת מהר
בסוף הדברים
נותרנו רק שנינו
האופק הולך מתבהר
נפגשנו אתמול נפרד כבר מחר
היום שחולף לו כמעט ונגמר
ירח זורח השמש נרדם
יוצא למסע לאי שם
מבט למבט
נפרד לבינתיים
פוסע לבד את העיר
טיפה מקיצה
נושקת שפתיים
נושאת את קולן לאוויר
היום שוב גווע הלילה נולד
כוכב שנופל נעלם שם בצד
נרדמנו ביחד נעורנו לבד
הרגש נטמן פה לעד |
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
- נו בוודאי!!
- יא שמאלני
מסריח!
- מר דלמורט,
אני מבקש
ממך...
- אדוני היו"ר!
איך אתה נותן
לסטרא-אחרא זה
לנאום כאן על
שולחן הכנסת?!?
- מר דלמורט אני
מבקש...
- סליחה אדוני
היו"ר! הוא
משווה את הצבא
שלנו לנאצים!!!!
איך אתה יכול
לשתוק?!?!
דוגי נכנס
לפוליטיקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.