אלה שלהבת / כח של דיבור |
הפנים משתנות,
האהבה מציפה את כולה
והיא זורחת.
הכאב נשכח,
הקושי מתגמד, תופס פרופורציה,
הפחד מסתתר באיזו פינה.
הרגשות מציפים,
נשטפים ממנה החוצה
במילים שמגשרות על זמן ומרחק,
מנסות להכיל בתוכן
חוויות, תובנות, מקומות כואבים,
התקדמות, חולשות, בחוץ, בפנים,
מציאות שלמה.
אבל חסר המגע,
החום,
הקירבה,
במקומו יש געגוע עמוק,
כואב, פוצע,
למה שהיה,
ולא יהיה יותר,
לעולם יהיה חסר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|