New Stage - Go To Main Page


תמר: שאלה חוצפנית. אפשר לישון הלילה בביתך ומחר להמשיך
לויפסנה ?

אוריאל: (שתיקה רועמת, לא מביט אליה כלל)...

תמר: אולי יש אפשרות לדבר? (מחפשת את עיניו)

אוריאל: על מה  ולמה לדבר? (מזיז את ראשו)

תמר: דרך אורו הקסום של הירח, במעוף הילתו הלבנה המרחפת,
שולחת אליך שלום (מתחילה לאט לאט לרקוד סביבו)

אוריאל: מקרני השמש הקורנות אהבתן אלינו עם זריחה (מתיישב
למדיטאציה ומביט אל השמש העולה)

תמר: קורנות הקרניים מביאות את האור ממרחקי המסעות מלא
וממלא ומרחיב (מתחילה לאט לרקוד את ריקוד השמש העולה ומתרחקת
ממנו)

אוריאל:  (עיניו עצומות הוגה בשמש ובתמר) האם נעלמת ? האם
את מאושרת ?

תמר: התשאל נעלמת, מאושרת? (רוקדת באיטיות, בקצב זריחת
השמש) יש ואשאל אף אני כך... חומה של השמש ואורו של הירח
מלטפים ומחזיקים את נשמתי (רוקדת בקצב הירח, קר יותר מרוחקת)

אוריאל: יש להבחין לא רק בין חושך לאור. גם אור הלבנה הוא
הרי אורה של השמש ! (מתמזג עם השמש).

תמר:  אדם אהבה וחום מילאו את ליבי עם מילותיך, אני
מתבוננת במרחב העצום ותוהה מה (הריקוד מתחיל להיות לאט יותר
מהיר)

אוריאל: מתי ? כששאלתי אם נעלמת ומאושרת ? השבת רק על אור
הירח וחום השמש ! (עדין עמוק בתוך עצמו)

תמר: אינני יודעת

אוריאל: (קם ממקומו ומרים קולו בעוצמה: ) מודעות: שם
המשחק!

תמר: אשמח לדבר קצת יותר ברצף ובהרחבה מהי משמעות המודעות,
הרי איננה חד משמעית (רוקדת בקצבים מקוטעים, לכיוונים שונים,
עם כל תנועה משנה כיוון)

אוריאל: פגשתי היום את שלמה מהכפר ואשתו. האם אני חד משמעי
? (נעמד קרוב אליה, כעוס)

תמר: בהודעה שכזו אתה בהחלט חד משמעי (רוקדת בקצבים משתנים
וגם מגבירה מהירות)

תמר:  וכך יש הבדל קטן בינך לבין המודעות (מתחילה לרקוד
סביבו עוטפת אותו, תנועות מהירות)

אוריאל: האם רקדת? תרקדי? האם את רוקדת בחלל האור הרב
משמעי והאין-סופי? (כאילו לא מבחין בה כעת)

תמר: המרחב העצום הקיים נותן אווריריות ואור ומאפשר לי
ריקוד חופשי (רוקדת ריקוד של חופש מהכול)

אוריאל: לבדך או עם צופה מעודד ? או צופים מעריצים ?
(כאילו איננו מבחין בה, בוהה בחלל ריק)

תמר: בכל הזדמנות כמעט המזדמנת בדרכי ומוצאת את רוחי
חופשיה (מאיטה את המהירות לתנועות רכות, עדינות וחופשיות
המבטאות חירות גדולה)

תמר: בכל מקום, בכל מקום, זה כלל אינו חשוב... מקום שיש בו
מרחב ומעט אדם כמו כפר בלילה, מרפסת ביתי ובים כמובן

אוריאל: לבדך ? (מנסה להתקרב אליה, מנסה לחבק אותה)

תמר: לבדי, (לא מאפשרת לו להתקרב ולחבק אותה, מזיזה את
ידיו, מזיזה את עיניו, מזיזה את פניו, מסרבת לו)

אוריאל: (מנסה לפגוע בה) חשבתי שאמרת לי בעין הוד שיש לך
חבר.

תמר: (משקרת) לא לי ולך ?

אוריאל: (חסר אמונה, חשדן) את הידידה שלי, ומי שלך ?

תמר: (התפרצות של שמחה גדולה, הבאה לידי ביטוי בריקוד סוער
מלא אהבה ותשוקה שעולה בה) שמחת אותי, מרגישה משהו מיוחד מאוד
בך ואיתך, מרגש ממלא רוח וחכמה (שתיקה ארוכה)

תמר: הדבר שמעניק את המשמעות לכול ההווים בך ומעבר לך...
ציטוט לא מדוייק משיר של יחיאל מר. אהבה לי אליך השמורה לרגעי
המפגש שלנו ומרחפת במרחב העצום של בין לבין (שתיקה ארוכה
מאוד)

תמר: (לפתע נעמדת מולו פנים אל פנים ללא חשש בישירות
מלאה)האם חשקה נפשך לפגוש בי ?

אוריאל: (מתחיל ללטף אותה) תוכלי להתפנות היום יום ד' ?

תמר: (מתרחקת מעט מנגיעתו) בשעות הבוקר.

אוריאל: (מסיר את אצבעותיו משערותיה) שעה ?

תמר: (שוב רוקדת לאט בקצב הזריחה) מ   8.30      מ 9.00

אוריאל: (מתחיל לנוע לאט בקצב שלה, בחיקוי תנועותיה) עד ?

תמר: (מצטרפים לריקוד משולב, באחדות ובדיוק מכסימלי)
13.00

אוריאל:(מתחיל לשחות באוויר, שמח)  9 עד 13 טוב. חוף הים
מתאים כמו אז ?

תמר: אולי אפשר בהר ? (מתחילה לטפס על ההר,בתחילה מאוד
אופטימית, תוך כדי ריקוד) אני לא מצליחה להרגיש...

אוריאל: (מנסה לטפס על ההר, כמוה) לנסות ?

תמר:(נופלת, קמה ושוב מנסה לטפס על ההר) אפשר שתאסוף אותי
ונעלה להר המלך ? שעה 10?

אוריאל: (לא מצליח לטפס על ההר, נופל) מעדיף שוויצריה.

תמר: (לא מצליחה לטפס על ההר, נופלת, הוא עוזר לה לקום,
מסתייגת ממנו) ב 10 איפה ?

אוריאל: (שניהם יושבים עייפים מהניסיון הכושל לטפס על ההר)
ליד האוניברסיטה, ליד הכניסה לגן, זו גם הכניסה לשוויצריה...

תמר: (געגועים. קמה, מנסה לרקוד, מנסה לטפס על ההר ולא
מצליחה) בינות לשמים וארץ בין גלים וזרמים הילכתי דומם...
הגאווה שטפה והשאירה חשופות את רגלי

אוריאל: מה שאנו מכנים שם אש, את ירחה ומה שאנו אומרים
יהירות את גאווה... (שניהם נופלים מהטיפוס על ההר, הוא בוכה)

תמר: (היא בוכה ומנסה שוב לטפס על ההר ונופלת שוב) לצערי
אינני מבינה...

אוריאל: שם אש שווה שמש. ירחה זה מין נקבה וגם במובן של
מחזור. הבחנה הכרחית יש בין יהיר וגאה... (מתחיל לצחוק)

תמר: אני במבוכה, כי לא מצליחה להבין אותך... (צוחקת,
מתחילה לרקוד צחוק שמתפרץ מתוכה ללא הסבר)

אוריאל: נטייתך אל הירח עוררה בי מחשבה על תפקידו בגאות
ובשפל, ברוח ובנשמה. יהירות גאוותו (חוזר אל מקום המדיטאציה
ושוב השמש זורחת).

תמר: לפעמים מרגישה שהירח שומר עלי, מגביה מזקיף קורא
למרום פוקח עיניים ומאפשר נשימה, בוקר נפלא לך ותודה. (מריקוד
הצחוק חוזרת לריקוד האיטי של הפתיחה, ריקוד איטי יותר מזריחת
השמש).

אוריאל: טוב לאדם הגנת השמים מהגנת המים. הירח הוא הגנת
המים, והשמש שהיא אש, היא הגנת השמים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/1/09 7:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריאל זוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה