1.11.07

אני עושה קוקו בלוף בשיער
[כמו שאני מבלפת את עצמי
די הרבה
בתקופה האחרונה]

אני נועלת את המקשים של הפלאפון
[כמו שאני נועלת את הלב
לפני שהוא יספיק
להיקשר (להתקשר)
אל האנשים הלא נכונים
בזמן הלא נכון]

יש יותר מדי סימנים פרוידיאניים
[לרוץ-ללכת-לזחול]
אני קושרת את המילים שלי
והן ממש כמו
עכבות על החול.

נו, אז בוא, זה בדיוק הזמן
לחבק אותי אליך,
אני כל הזמן משתדלת
ללכת בקו ישר על השוליים
כשבעצם
אני נופלת מהרגליים,
איך אתה לא רואה
שאני בכוונה מפספסת
את האבנים האדומות,
בבקשה בוא,
זה בדיוק הזמן לחבק אותי אליך.