[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליזי קופרמן
/
פרידה מצל

זאת בדיוק השנייה להרפות אחיזה ולתת לו ללכת ממני,
זאת בדיוק הדקה להרכין את הראש להודות בכל מה שכבר אין לי.
ולומר לו שלום מרחוק בעיניים דומעות שרוצות לא ללכת.
זאת בדיוק השנייה בה יש שמש בחוץ אך אצלי השלהבת דועכת.

זאת שנייה אחרונה של פרידה מהצל שליווה אותי כל החיים,
הוא צמח וגידל לו כבר גוף משלו ועכשיו עוד איננו צמודים.
לו יש דרך שלו ולי דרכי ארוכה אך לאן בלעדיו שוב אלך?
איך אשוב למסלול אעמוד שם לבד, בלי ליווי אצטרך לחייך.

זאת בדיוק השנייה של חילוף מבטים אחרון לפני הפרידה,
זאת בדיוק הסיבה שקשה להרפות כי שנים הוא חיזק, לא ידע.
שאני בלעדיו כמו פיראט בלי מצפן אבודה בין גלים רועמים,
מחכה לחיוך שיאשר את הכל שאפשר להמשיך בחיים.

ואולי הוא בעצם הלך אחריי אחרי הכל הוא הצל שלי,
הוא החזיק אצבעות ותמך בי תמיד העיקר להיות לצידי.
ועכשיו כשפורש הוא כנף לבדו איך עכשיו נפרדים מהצל?
הוא מצליח עכשיו בעולם משלו את הדרך שלו כבר החל.

ואני מעריצה מהצד את הצל, הוא צמח לידי כל חיי,
ערבה בשבילו שיצליח בכל, גם אם לא אראה זאת במו עייני.
והצל הוא שלי גם אם אי שם עכשיו בגופו הוא חי בלעדיי,
אני פה בגפי אך הוא עדיין איתי מרחוק כך שומר צעדיי.

דרך צלחה צל יקר ונפלא שלי, איתך לבי ולך כל איחוליי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סגרו את קולנוע
פריז ומילאו
אותו דבק




נראה אותו נשאר
יציב עכשיו!


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/11/07 20:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליזי קופרמן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה