מחשבות נוסעות לי בראש, רכבות משא שקטות. נושאות יהלומים,
מחברות, מים קדושים. רוכבות על צלעות הרים קרחים, מרחפות על
גשרים ארוכים, מפרידות בהמות וחרקים.
משייטות מהורהרות, עצומות עיניים. נשענות על גלגלי פלדה
מאושרים, מחובקים בפסים מחייכים, מצלות על חצץ עייף וקרשים
מפהקים, מדגדגות ברגים קופצניים, מרקידות את האבק הצמא סביבן,
מתופפות על הרווחים, משאירות מאחוריהן רטט בין ריווחי הפסים.
רטט שקוף של תנועה בלתי נראית וצליל אילם, מתערבב עם נקישות
העלים הנופלים וטפטוף המפלים, מתנגש בלחש העצים הנשרפים ורשרוש
הזרעים המלבלבים, מתאחד עם תפיחות העפר הנשפך על קברים וצווחות
תינוקות נולדים, נשטף בשקשוק בריחי רובים ובנפנוף כנפי יונה,
נשפך עמוק אל הלבה החמה.