בכל פעם שהוא עוצם את עיניו נדמה לזאטוט הבית שהוא גוזר עלינו
חשיכה מוחלטת. ברור לי שהתפעלותנו מההברקה שלו לפני שנים היא
שטיפחה אצלו את האשליה שעצימת עיניו מטילה עלינו אפילה משתקת,
ועוצרת את העולם מלכת. אשר יגורנו בא ואיננו יכולים לכפור בכך!
אנחנו האשמים הבלעדיים בשטות הזו, ובמחשבות המקננות בלב הזאטוט
על כך שהוא שולט על פעילות העולם בשתי עיניו.

בדומה לפעולת הריסט במחשב, מעפעף הזאטוט בעיניו ומאנפף "אם לא
תסכימו לי, אני אעצום את העיניים ואתם תהיו בחושך!" מעת לעת
מנצל הזאטוט את יתרון הכח, מפעיל את מאזן האימה ומשגר איום
אזהרה 'אם לא תסכימי לי' שמיד לאחריו מתבצעת עצימת עיניים חד
צדדית ואני, כך סבור הזאטוט, נשלחת כהרף עין לארצות החושך.

הגיע רגע האמת, אני חושבת ומנסה להאיר את עיניו, "תראה מה קורה
כשאני עוצמת עיניים", אני מסבירה בעדינות שלא להבהיל אותו. "לא
קורה כלום", הוא יורה מיד, "כי לך אין כוחות כמו שיש לי".
אני יודעת שעלי להתוודות בפניו על שהפרתי את האמון הבסיסי שלו
בי ומכרתי לו לוקשים שטחיים מהסוג הזה. אבל לדאבוני אני מגלה
שהזאטוט למד היטב את שיעורי הבית, הוא יודע שלאף אחד אין את
היכולות האלה, אלא שהוא יודע שלאף אחד אחר בעולם מלבדו אין את
היכולת להשבית את כל העולם בעצימת עין, שהוא יחיד סגולה, ורק
הוא בעיניו העצומות יכול לשלוט ולרדות בשני הוריו בסביו
וסבתותיו ולעיתים גם באי אילו דודים שוטים ומכרים שמזדמנים
בדרכו.