הנזיר הנורבגי קפץ לי בחלום.
נראה עצוב, טען שכל רעיונותיו כמו המצרים, עצרו בעד הלום.
שעוזרו המצרי מאהר לא מיהר להפיץ את הבשורה.
ושבגללו כל הערכים הנעלים הפכו למאגיה שחורה.

הוא שמע שבישראל ממש פורח עכשיו תחום אימון
שהוא מצטער שלא נתן בי, אז את מלוא האמון.
זה כנראה קרה כי שיקרתי לו, באותה פעם, בעניין התרגיל.
והוא מכה על חטא שזה הפך אותו כלפי לכל-כך מגעיל.

הקיצר, הוא ביקש שאלחם על השיטה
"בוא נתייחס אל השנה שחלפה עלינו כאל שנת שמיטה"
מכיוון שאני יודע שבקבר הוא עדיין גר.
החלטתי לקחת על עצמי, נעניתי לאתגר.

למי שלא היה כאן ולא מכיר איך התחיל הסיפור אז הנה...

פעם פגשתי נזיר נורבגי
שהיה קצת דומה למיס פיגי
והמליץ על תרגול לוגי
שדרש פעולה כרונולוגית.

"בכל יום תמלא, שמש או עב
כל מה שעולה לרגשות, על הכתב.
אם לא בדיוק, לפחות במקורב"
והגיש לי טופס שמודפס עליו:

"אני מעריץ"   וקו מקווקו
"אני מחבב"   וקו מקווקו
"אני אוהב"     וקו מקווקו
" אני מקנא"   וקו מקווקו
"אני שונא"     וקו מקווקו
"אני מתעב"   וקו מקווקו


בדף ההוראות המצורף דרש להשלים המשפטים על הקווים המקווקווים,
בימים הזוגיים מלמעלה למטה ובימים האי-זוגיים מלמטה למעלה.


לאחר דין ודברים נוקב עם עצמי החלטתי להיענות לאתגר.
ומאז כל ליל לפני שאני מניח את ראשי על הכר,
אני מקציף רגשות, מתאר אותם ושר