|
כמו בלון אני מתנפחת
אתה ממלא בי עוד ועוד אוויר
נושף לתוכי עוד ועוד
לא מתחשב במגבלות של מקום
לא נותן לי לרדת אל קרקע בטוחה
מחזיק בי בחוט בקצה ידך
ומנדנד מצד לצד
ואני מכילה את כל כולך בתוכי
עד שלא נשאר מקום
אתה דוחק כל כל איברי
הכליות למעלה, הצלעות בצד ימין
לוקח את הלב
משתמש בו כהדום
ואני לא יכולה יותר
ראשים מתחת לגרדום
אני מתפוצצת
מעיפה אותך ממני רחוק
כל כך רחוק שאני לא בטוחה שתזכור את הדרך אלי בחזרה
ואני רוצה שתשוב להיות שלי
ולא באמת התכוונתי לאבד אותך
רק רציתי קצת מקום גם לעצמי. |
|
|
אז אני אוכל
פיצה עם פפרוני
כאן, ומתחיל
לתהות: 50 שנה
אחורה, איפה
הייתי משיג פיצה
עם פפרוני? וגם
אם הייתי מוצא
אחת, האם היו
רוגמים אותי
באבנים על אכילת
אחת? אכן, שאלה
קשה
אני, מחפש קשרים
ברבנות, כדי
לצאת עם כמה
תפילות ולא מוות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.