זורקת לי מבט קצרצר
מעמידה פנים כאילו לא התכוונת
שולחת לי חצי חיוך
ומסובבת לי את הגב, מתרחקת
מתרחקת...
מתי אדע
אם זה רק אני מדמיין שאת כן?
ואולי
את באמת רוצה את הביחד שלנו?
קטפתי חרצית ושאלתי אותה
אם את אוהבת או לא, אוהבת או לא
ועלה הכותרת האחרון אמר שכן
אז למה אני כל כך חושש להביט בך?
למה אני כל כך מסמיק ממבטך?
כל כך רציתי לנופף לך, להושיט לך יד
הו, למה אני כל כך מזיע וגופי נרעד?
כל כך רציתי שנצא ונטייל כך על החוף
ולמה לבי חובט בי כמכת אגרוף?
בשדה הקרב של האהבה אני לא כזה גיבור,
אני נכנע שוב ושוב... מתי נראה את האור?
הלוואי וידעתי לפחד ולהציע,
הלוואי והעזתי לשקשק ולהתקרב
הלוואי וארשה לעצמי להסמיק ולחייך
להסמיק ולחייך...
[נכתב באוגוסט 2007
בהשראת שלומי בראל לקראת השתתפותו בגמר כוכב נולד 5] |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.