אריאל ג. קול / ימי ראשון הארורים |
שוב לבשתי את
החיוך שלי, לכבודך.
ימי ראשון הארורים
שהם כמו שן מתנדנדת;
אני מתענג על הכאב.
האושר נקווה בזווית העין,
זולג במורד הגרון. צוחק.
כדי שלא יעלה בדעתך
עד כמה רציתי בך;
וכמה ביקשתי לדעת
מה זה בי ש
היה כל כך פגום.
היטב כיזבתי היטב,
בוודאי הפריע לך מעט
שלא ראית את הסדקים.
אני מתנצל,
לא התכוונתי להכאיב.
נשורת נ.מ.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|