|
בורח יורד נמוך זה הגיע
יונה על חלון אומרת בוקר בא
קרני היום מעירים בך תקווה
וקר בחוץ מתעלם מרעדות גופך
מכתיב את המוח לתסריט ההשלכות
וקר כל כך קר לך עכשיו
מכתב פרידה מהדעה מהיצר מדמיון
שיר איבה של מלחמה בפתח
צועקים ירושלים ובראשם אל אקצא
יורים בילדים ובודקים את הפציעות
שקר עם של מנהיגים מורדים מורידים
נפשות מתייסרות של הלילה שעבר
וחולצתך הלבנה חודרת
מבעד לכתם והאדום אדום
ואין תחושה של שפתיים
ברחתי הגעתי לעצמי לא מודע מתוודה
לא החלטי לא שרוע על זרי דפנה
נעצר
משליך עבר של שנאה לאחור
מוליך תקווה שיבינו רק עוד שנה
מתחיל לפסוע נשמותיי מוליכות אחרים
ואת רק את יודעת מה פשר הדבר תצעקי תראי להם אותי תחשפי
את כל הטוב שהיה יכול להיות אם היית שותקת
חדשות
ישנות כל כך חיים נבחרים מבין כל אותו ריקבון
והשכל המודע לא מודע שוב בורח מורח שוכח
את כל הטוב בחיפוש עצמי. |
|
|
"אין שום דבר רע
בפחד ..
עד חלוף הסכנה
גם להיות הסטרי
זה בסדר...
אבל בשלב מאוחר
יותר כשאתה
בגפך
אין בדמעות משהו
לא גברי...
כשהן מופיעות
בחדר האמבטיה
כשהדלת נעולה
ההבדל בין גבר
אמיץ וגבר פחדן
זה בעיקר עניין
של תזמון"
רוברט
היינלין-איוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.