בכל אור ראשון,
בשש בבוקר
היית כותבת פתקונים קטנים
וחורזת חרוזים על אהבה
היית כותבת את אוהבת את הפרצוף שלי חולם
ואת הרעש של הבטן כשהיא ישנה
היית בורחת לך בשקט, מדליקה ת'מערכת, שתנגן
שלא ארגיש שנעלמת...
אבל היום לא אקרא יותר פתקים
רק אולי לחתיכות וריבועים קטנים של דף
שבו כתבת שאת עוזבת...
ומדי פעם אולי,
מדי פעם אולי
מדי פעם בוודאי
את תזכרי בי ותרגישי שטעית,
תרגישי שטעית...
בכל עלה ראשון של הסתיו
את תאספי את הצבעים שיזכירו לך עכשיו שאת לבד
ואת זורקת חלוקים אל האגם ואת שוקעת כמו האבן
וגם את רוצה לשתוק עם הדגים
כי את יודעת שאני מאז כותב הרבה שירים
ובזכותך אני מאיר כמו כוכב
אבל היום לא אכתוב יותר שירים
רק את ידי אני ארים מהגיטרה ואזכיר לך שזו את זו שברחה...
ומדי פעם אולי,
מדי פעם אולי,
מדי פעם בוודאי
את תזכרי בי ותרגישי שטעית,
תרגישי שטעית...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.