|
ים של שתיקות ים אהבות
פרחי אביב שזורי ריחות
ולבבות מלאי רגשות (ג-שוואית)
הכול גועש בעולמות
נעורים זורמים בהפוגות
את ואני שקועי תשוקות
מעל בשמי הלהבות
נוף הררי ותהומות
ואז נעור עולם בשיר
לפתע רץ לו ומעיר
שוב אהבות שנשכחו
על פני שנים שנמרחו
|
|
|
"הילד גאון! הוא
מרביץ לאורגן!
הוא חונק את
החתול! לא,
זוזו, ילד רע,
לא להקיא על
אמא!"
זוזו לסטרי,
פילולוג
פרוידיאני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.