|
הלילה אנו שותים
לכבוד האיפוק
תן לי עוד מהאדום האדום הזה
להרטיב את השפתיים.
הלילה אנו שותים
לכבוד האדישות
שרוע על כורסה, אתה
זורק לאחור את הראש
וצחוק עייף
מתדפק
על צלעותיך.
על הלשון תוססת
טיפה
אחרונה.
שתינו עד תום את התירוץ.
אתה מושיט לי יד. |
|
|
כן, אני יודע
שזו צורת האמנות
הנחשבת ביותר
בימינו. הגסות
הזו, שהיא תמיד
הגדולה ביותר
האפשרית ושמושגת
במאמץ הקטן
ביותר
האפשרי...
ולא תאמינו כמה
שניסיתי לאהוב
את זה...
אבל פשוט לא
הצלחתי.
אחד שרצה להיות
סנוב של סלוגנים
קצרים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.