דפנה קי / דבר אליי |
והיא פתוחה כדי סדק.
אתה מושך, אני דוחפת
זיעה מבצבצת על רקה רכה
אוויר ממוזג מדגדג -
ועדיין, רק סדק.
לב מאט, מבט משוטט
כפות ידיים נצמדות
סדק זה המון.
דבר אליי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|