|
דמעות, אחות, פחות לחות
מאמש
למרות שהרקב פשה בכל הגוף
והתגלה הכמש
השלמה
של חוסר בפרטים
מעין צללים חיוורים
ביצירה בלתי מוסברת
עתה אני קליפה סדוקה
למרות הזיכרון
שאת
אוצרת |
|
|
ואז הם באו,
הביאו עוגות
ושתייה דחפו לי
בכוח יין פטישים
שאני לא אצעק,
ואיך שהתמסטלתי
בא איזה דוד זקן
וחתך לי את
הזיין. לא
מאמינים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.