דניאלה סער / מכתב I |
לא עבר זמן כה רב מאז ראיתיך לאחרונה, אך ימים ספורים אלה הפכו
להיות מעט מרוחקים ושקטים מדי בשבילי. הכל נדמה כאילו הוא רדום
ומחכה לשובך, כמוני. דבר אינו מתרחש על-מנת שתחזור לאותה
המציאות.
וכעת כל מה שמעסיק אותי זה כמה זמן עבר מאז לכתך וכמה זמן
יעבור
עד שאוכל לראותך שוב, לגעת בך.
תן לי סימן, שאדע שעדין לא הפסקת לעסוק בי ולטפל בי.
שעודך קיים למעני, ולא מפסיק, גם לא מרחוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|