|
היו רגעים בהם השמיים הסתכלו עלינו
והגיטרה שמעה אותנו מנגנות.
ושיער החיטה שלך
החל מתערבב בשיער האדמה שלי
כשקראנו לרוח לבוא.
היו רגעים שהשתיקה שלך דיברה איתי
והמילים שלי שתקו איתך.
וכשהידיים הפכו לפקעת אחת מול הקור
כבר לא הבדלתי בין אצבעותיי לאצבעותייך.
ויש רגעים בהם את שומעת את הדמעות שלי
וכאלה בהם אני רואה את הבכי שלך
שלא עשוי מדמעות.
ובכל רגע נתון
אני מרגישה איתך אני
ואיתי - את.
אוקטובר 2007 |
|
|
אבריי הוצאו
מהקשרם
המחבל מקו 5 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.