ועוד יגיע רגע חשוך
והגאות תתרפק סוף סוף על חופי
אחרי אינספור חודשים של שפל.
והחוף ריק יהיה מאדם
רק את בו, מול קצף ברקת
וגלים של מלח.
ודממה ופורקן
ואת. ואת. ואת.
רק הגאות המטפסת תלטף את רגלייך
ותגרום לך להטביע בי עוד ועוד עקבות.
ובכל זאת, למרות קריאת הירח
נעצרות דמעותיי והשפל נמשך,
ואת על החוף והגאות משתוקקת
להגיע איתך.
אך לשווא.
למה לא עכשיו?
אוקטובר 2007 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.