כוסס את ציפורניך.
מה יפו התחלואות,
שביניהן.
שלולית ביצה, קרשים
ועופרים מטבלים את ילדותי.
והיא, מתפוגגת אל חלום,
היה או לא היה,
די לי בקפה ועוגיות.
חופן את החול ומשתומם מהרוח,
יוצק את עצמי מתוך חרדתך,
צולל אל תוך גופך המתוק והמלוח,
מצפה כבר לגנוח את שמך.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.